#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רגל המותרת והאסורה במקומה אוסרת למקום שיש לה דריסת הרגל ? (דעות התנאים לס&quot;ד ומסקנא).	"לס""ד לר""ע שתיהן אוסרות, לרבנן שתיהן לא אוסרות.<p></p><p dir=""rtl"">למסקנא ג' דעות בדבר. לר""ע שתיהן אוסרות. לרבנן דמתני' מותרת אינה אוסרת אסורה אוסרת, לרבנן בתראי אף אסורה אינה אוסרת.</p>"	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיחו למסקנא ממתני', דלרבנן רגל המותרת במקומה אינה אוסרת, האסורה אוסרת ? (2)	א. דתנן דאם היו יחידים א&quot;צ לערב, ומשמע דרבים צריכים לערב, וע&quot;כ לעניין להתיר את החיצונה, דלהתיר עצמן פשיטא. הרי דמותר אינו אוסר, ואסורים אוסרים.</p><p dir='rtl'>ב. דתנן דשכח אחד מהפנימית ולא עירב חיצונה אסורה, ומשמע דלא שכח חיצונה מותרת, ואף דעירבה כ&quot;א לעצמה.	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' חצרות פנימית וחיצונה מה הדין במקרים דלהלן:</p><p dir='rtl'>א. עירבה פנימית ולא חיצונה.</p><p dir='rtl'>ב. עירבה חיצונה ולא פנימית.</p><p dir='rtl'>ג. עירבה כל אחת לעצמה.	"<div>פנימית ולא חיצונה - פנימית מותרת וחיצונה אסורה.<br></div><p></p><p dir=""rtl"">חיצונה ולא פנימית - לר""ע ורבנן דמתני' חיצונה אסורה, לרבנן בתראי שריא.&nbsp;</p><p dir=""rtl"">עירבה כ""א לעצמה - לר""ע אסורה משום דריסת הרגל, <b>אא""כ עשתה דקה.</b> לרבנן דמתני' ורבנן בתראי שריא, דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת.</p>"	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן דנתנו (פנימית וחיצונה) עירובן במקום אחד, ושכח אחד לערב שתיהן אסורות, מהו מקום אחד, ומדוע הוא נקרא כך, ומדוע שתיהן אסורות ?	חיצונה, וקרוי מקום אחד דמיוחד לשניהם.</p><p dir='rtl'>ושתיהן אסורות דפנימית אינה יכולה לסגור הדלת ולהשתמש, דאין עירובה אצלה. ופנימית אסורה מדריסת הרגל דחיצונה.	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנו פנימית וחיצונה עירובן בפנימית, ושכח אחד ולא עירב, מה הדין לר&quot;ע ולרבנן ? </p><p dir='rtl'>ובמאי פליגי ? </p><p dir='rtl'>והאם שייך למח' שמואל וריו&quot;ח אם יש ביטול רשות מחצר לחצר ?	"שכח בן פנימית שתיהן אסורות.<p></p><p dir=""rtl"">שכח בן חיצונה, לרבנן פנימית מותרת דאחדא דשא ומשתמשא, לר""ע שתיהן אסורות.</p><p dir=""rtl"">טעמיה דר""ע דעירוב חיצונה מרגילה בפנימית. ורבנן אמרי דאמרה לה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי. ור""ע אמר דאמרה לה אבטל לך רשותי. ולזה ל""ח קלקול ואסורה קודם ביטול.</p><p dir=""rtl"">וס""ד דפליגי אי יש ביטול מחצר לחצר. ואמרו דאף לשמואל דאין ביטול, הכא מהני משום דאסרה עלה, וכה""ג מבטלים. ומ""מ דעת רבנן דא""ל דהו""ל קלקול, דלא ניח""ל באיסור שקודם הביטול.</p>"	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חיצונה ופנימית, ויש יחיד בחיצונה ויחיד בפנימית מה הדין ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין ברבים בפנימית ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ומה ברבים בחיצונה ומדוע ?	יחיד מותר לתנא דמתני' (דלא כר&quot;ע), דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה.</p><p dir='rtl'>רבים בפנימית אסור מדינא, דהו&quot;ל רגל האסורה במקומה.</p><p dir='rtl'>רבים בחיצונה, מח' אי שרי, דהו&quot;ל פנימית רגל המותרת. או אסורה מגזירה אטו רבים בפנימית.	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה ציור שייך מה שאמרו דנכרי בפנימית אוסר וכמאן אתיא ? <p></p><p dir=""rtl"">ומה ההכרח דדווקא בציור זה ?</p><p dir=""rtl"">ומה הטעם דאוסר טפי מישראל ?</p>"	נכרי יחיד בפנימית, ושנים בחיצונה. וכמ&quot;ד דישראל יחיד בפנימית ושנים בחיצונה לא אסר, דאל&quot;כ הא גם בישראל כה&quot;ג אסור.</p><p dir='rtl'>ובע&quot;כ איירי כה&quot;ג ולא כשיש רק אחד בחיצונה, דא&quot;כ ודאי אין הנכרי אוסר, דאף יחידי הדר עם הנכרי באותה חצר ממש קי&quot;ל כראב&quot;י דאינו אוסר.</p><p dir='rtl'>ואוסר משום אינשי דעלמא דלא ידעו דבפנימית הוא רק יחיד. ובישראל ל&quot;ח דמי שאינו יודע שהוא יחיד, אינו יודע שלא עירבו. אבל בנכרי יודעים שלא השכיר, דאם היה משכיר מיפעא פעי.	<br/>עירובין דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י' בתים זה לפנים מזה, מי מהם צריך ליתן עירוב ומדוע ?	"לרב יהודה אמר שמואל, רק הפנימי ביותר נותן עירוב, דהו""ל בית. והשאר הו""ל בית שער.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יוחנן גם הסמוך אליו, דהוא רק בית שער דיחיד, ואין עליו שם בית שער.</p>"	<br/>עירובין דף עה		
